איך להימנע מקשר עם מישהו שלא נעים לך איתו
את יוצאת מדייט ומגלה שבמקום לחשוב אם תרצי לפגוש אותו שוב, את עסוקה בלמצוא הסברים להתנהגות שלו. אולי הוא היה לחוץ, אולי הבדיחה יצאה לא טוב, אולי בפעם הבאה הוא יקשיב יותר. לא כל פגישה מביכה מעידה על חוסר התאמה, אבל גם לא כל אי־נוחות צריכה להפוך לפרויקט שאת אמורה לפתור.
כדי להימנע מקשר שלא טוב לך בו, כדאי להבחין בין משהו שקצת מעצבן אותך לבין התנהגות שפוגעת בכבוד שלך או חוצה גבול. אחר כך אפשר לבדוק מה קרה בפועל, איך הוא מגיב כשאת אומרת שמשהו מפריע לך, והאם את רוצה להמשיך להכיר אותו כפי שהוא עכשיו — לא כפי שאת מקווה שיהיה בעתיד.
קודם כול, מה בדיוק מפריע לך?
המילה ״מרגיז״ יכולה לתאר דברים שונים מאוד. אדם שמדבר בהתלהבות על תחביב שלא מעניין אותך אינו דומה לאדם שלועג לך כשאת מביעה דעה אחרת. גם פער בהומור, בהרגלי התקשורת או בקצב ההיכרות אינו בהכרח סימן לבעיה בהתנהגות של מישהו. לפעמים פשוט אין התאמה.
נסי לנסח לעצמך את הקושי במשפט שמתאר מעשה ולא תווית. במקום ״הוא בלתי נסבל״, למשל: ״כשסיפרתי על העבודה שלי, הוא קטע אותי שוב ושוב והחזיר את השיחה לעצמו״. תיאור כזה עוזר להבין אם מדובר ברגע לא מוצלח, בפער שאפשר לדבר עליו או במשהו שאינך רוצה לקבל בקשר.
הקשיבי לתחושת הבטן בלי להפוך אותה לפסק דין
חוסר נוחות הוא סיבה לעצור ולשים לב. את לא צריכה לבטל אותו רק מפני שהאדם שמולך נראה מוצלח, מושך אותך או מצא חן בעיני החברות שלך. מצד שני, מתח של פגישה ראשונה וחוסר היכרות יכולים גם הם לעורר אי־שקט. התחושה חשובה, אבל כדאי לבדוק למה היא קשורה.
אחרי המפגש, שאלי את עצמך: האם יכולתי לדבר בחופשיות? האם הרגשתי שמקשיבים לי? האם הסכמתי למשהו שלא רציתי רק כדי למנוע תגובה לא נעימה? שאלה נוספת היא אם הייתי רוצה לפגוש אותו שוב גם בלי החשש לפגוע בו או להיראות בררנית.
שימי לב גם ליחס שלו לאחרים. זלזול במלצר, התפרצות על אדם זר או בדיחות משפילות אינם מוכיחים לבדם מה יהיה טיב הקשר, אבל הם בהחלט מידע רלוונטי. אין צורך להסביר אותם במקומו עוד לפני שהוא עצמו לקח עליהם אחריות.
הפרידי בין העדפות לבין צרכים בסיסיים
לפני שאת מחליטה על מה להתפשר, בררי עם עצמך מה את מחפשת. משיכה, אורח חיים, גישה לכסף ורצון בזוגיות יכולים להיות שיקולים משמעותיים. מותר לך לרצות התאמה בתחומים האלה, בלי להפוך כל העדפה למדד לערכו של האדם שמולך.
לצד ההעדפות יש צרכים בסיסיים: יחס מכבד, כנות, אפשרות לומר לא והקשבה לרצונות שלך. כדאי להבחין ביניהם, כדי שלא תפסלי היכרות בגלל פרט שולי ובאותה נשימה תוותרי על דבר שחיוני לך.
- העדפה שאפשר לבחון בגמישות: תחביבים משותפים, סגנון לבוש או תדירות ההתכתבות שנוחה לכל אחד.
- פער שדורש שיחה: ציפיות שונות לגבי מחויבות, בילויים, כסף או הזמן שכל אחד רוצה לבלות יחד.
- גבול שאינך מוכנה שייחצה: השפלות, לחץ אחרי שסירבת או התעלמות חוזרת מבקשה ברורה שלך.
הרשימה האישית שלך לא חייבת להיות ארוכה. כמה דברים מנוסחים היטב יועילו יותר מרשימת דרישות מפורטת שאין בה הבחנה בין העיקר לטפל.
התגובה לגבול מלמדת לא פחות מהטעות
אם את מרגישה בטוחה ורוצה לברר את הדברים, אפשר לומר באופן ישיר מה הפריע לך. למשל: ״כשקטעת אותי כמה פעמים, הרגשתי שאין מקום למה שאני מספרת״, או ״לא נוח לי עם בדיחות על חשבוני״. אין צורך בנאום, באבחון האישיות שלו או בהתנצלות על עצם הבקשה.
מכאן שימי לב לתגובה. האם הוא מנסה להבין, מתנצל ומשנה את ההתנהגות? או שהוא מבטל אותך, אומר שאת רגישה מדי ומתעקש שהבעיה היא אצלך? התנצלות יכולה להיות התחלה, אבל מה שקורה אחריה חשוב יותר מהניסוח שלה.
את גם לא חייבת לקיים שיחת בירור כדי להצדיק החלטה שלא להמשיך. היכרות ראשונית אינה התחייבות ללמד אדם אחר איך להתייחס אלייך, ובוודאי שאין צורך להתעמת אם את חוששת מהתגובה שלו.
מתי לתת עוד הזדמנות ומתי לעצור
אין מספר קבוע של דייטים שאחריו אפשר לדעת אם מישהו מתאים לך. בפגישה אחת אפשר לפספס אדם בגלל מבוכה או יום קשה, ולעיתים דווקא מפגש נוסף מבהיר שהיה שם חיבור. אם היה נעים בסך הכול, משהו נקודתי הפריע לך והוא התייחס אליו ברצינות, אפשר לבחור להמשיך לבדוק.
לעומת זאת, התנהגות שחוזרת גם אחרי שהבהרת מה מפריע לך אינה עוד רושם ראשוני. אם בכל מפגש את נזהרת לא להרגיז אותו, מוותרת על הרצונות שלך או חוזרת מותשת מהצורך להסביר את עצמך, יש טעם לעצור ולשאול מה את מקבלת מהקשר הזה.
לא צריך לחכות לחזרה על התנהגות מאיימת, לכפייה או לפגיעה כדי להחליט להתרחק. במצב כזה הבטיחות קודמת למתן הזדמנות נוספת, ואפשר להיעזר באדם שאת סומכת עליו.
אל תבחרי בקשר רק בגלל הפוטנציאל שלו
אנשים יכולים להשתנות, אבל אי אפשר לבסס היכרות על הבטחה שאת תצליחי לשנות מישהו. שאלי את עצמך שאלה פשוטה: אם ההתנהגות הנוכחית תישאר כפי שהיא, האם ארצה להיות בקשר הזה? התשובה עשויה להבהיר מה התקווה להמשך מסתירה כרגע.
גם הזמן שכבר השקעת אינו מחייב אותך להשקיע עוד. פחד מבדידות או מהתחלה חדשה יכול להקשות על ההחלטה, בלי להעיד שהקשר מתאים לך. שיחה עם חברה שמקשיבה בלי להחליט במקומך יכולה לעזור לעשות סדר, במיוחד אם את מוצאת את עצמך מצמצמת שוב ושוב את מה שמפריע לך.
איך מסיימים בלי להיגרר לוויכוח
אם החלטת שלא להמשיך, מסר קצר וברור מספיק: ״תודה על ההיכרות. אני לא מרגישה שיש בינינו התאמה ולא מעוניינת להמשיך להיפגש״. אין צורך לפרט כל דבר שהפריע לך, לתת תקווה להמשך שאינך רוצה בו או לשכנע אותו שההחלטה שלך נכונה.
אם הוא ממשיך ללחוץ, אפשר לחזור פעם אחת על הגבול: ״ההחלטה שלי לא השתנתה. אני מבקשת לכבד אותה״. במקרה של פניות מטרידות אפשר להפסיק לענות ולחסום. אם יש איומים או חשש לביטחונך, שמרי את ההודעות ופני לעזרה מתאימה.
את לא צריכה להוכיח שמישהו הוא אדם רע כדי לא לרצות קשר איתו. די בכך שאין התאמה, שלא נעים לך או שהגבולות שלך אינם מכובדים. ההיכרות נועדה לבדוק אם את רוצה להתקרב — לא לחייב אותך להישאר.





